מסכת ראש השנה פרק א' משנה ט'

מי שראה את החדש ואינו יכול להלך, מוליכין אותו על החמור, אפלו במטה.

ואם צודה להם, לוקחין בידם מקלות.

ואם היתה דרך רחוקה, לוקחין בידם מזונות, שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש, שנאמר: אלה מועדי יי אשר תקראו אותם במועדם.

הלימוד לעילוי נשמת הרב אהרון ליכנשטיין

ולרפואת צמח דוד בן צביה כזלה

אדם שראה את החודש והוא לא יכול ללכת להעיד, אז מוליכים אותו על חמור, ואפילו אפשר במיטה.

ואם הם מפחדים שיארבו להם שודדים בדרך לוקחים מקלות להתגונן, ואם הדרך הייתה רחוקה לוקחים אוכל לדרך, ואפילו הדרך אורכת כמה ימים מחללים את השבת.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ח'

אלו הן ה פסולין, המשחק בקביא, ומלוי ברבית, ומפריחי יונים, וסוחרי שביעית, ועבדים.

זה הכלל, כל עדות שאין האשה כשרה לה, אף הן אינן כשרים לה.

הלימוד לעילוי נשמת הרב אהרון ליכנשטיין

המשנה מביאה 5 סוגי אנשים הפסולים לעדות החודש-

1.  המרוויח כסף על ידי משחקי קוביה- סוג של הימור

2. מי שמלווה ולוקח ריבית.

3. מי שעושה תחרות עם יונים ומרוויח כסף על פי התערבות שקבעו.

4. מי שסוחר בפירות של שביעית.

5. ועבדים כנענים שדינם כאישה ואישה אינה יכולה להעיד.

המשנה מביאה כלל כל עדות שלאישה אסור להעיד אף אלא המוזכרים במשנתנו אינם יכולים להעיד.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ד'

עַל שְׁנֵי חֳדָשִׁים מְחַלְּלִין אֶת הַשַׁבָּת: עַל נִיסָן וְעַל תִּשְׁרֵי, שֶׁבָּהֶן הַשְׁלוּחִין יוֹצְאִין לְסוּרְיָא, וּבָהֶן מְתַקְּנִין אֶת הַמוֹעֲדוֹת. וּכְשֶׁהָיָה בֵית הַמִּקְדָּש קַיָים, מְחַלְּלִין אַף עַל כֻּלָּן מִפְּנֵי תַקָּנַת הַקָּרְבָּן.

הלימוד לעילוי נשמת ישעיהו בן פרומה.

יש שני חודשים שבהם אפשר לשלוח שליחים שיודיעו על החודש בסוריה, החודש הראשון הוא ניסן והשני הוא תשרי, שבהם ישנם חגים מדאוריתא.

אבל כשהיה בית המקדש קיים היו יוצאים השליחים על כל הראשי חודשים מפני שצריך להקריב קרבן מוסף.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ה'

בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַעֲלִיל בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַעֲלִיל, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נִרְאָה בַעֲלִיל, אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת..

הלימוד לעילוי נשמת ישעיהו בן פרומה.

המשנה מדברת שעם רואים את הירח בברור בשבת אז תנא קמא אומר : אפשר להעיד על החודש ורבי יוסי אומר: אי אפשר.

אבל שניהם מסכימים שאם לא רואים בברור אפשר לחלל את השבת ולהעיד על החודש

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ו'

מַעֲשֶׂה שֶׁעָבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג, וְעִכְּבָן רַבִּי עֲקִיבָא בְלֹד. שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אִם מְעַכֵּב אַתָּה אֶת הָרַבִּים, נִמְצֵאתָ מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא. 
הלימוד לעילוי נשמת ישעיהו בן פרומה
המשנה מביאה מעשה שבוא עברו בלוד יותר מדי אנשים ורבי עקיבא עיכב אותם כי חשב שאם באו כל כך הרה אנשים סימן שבית הדין גם ראה את החודש.
אז רבן גמליאל שלח לא שליחים ואמר לו: שאם הוא מעכב אותם אז בפעם הבאה שהחודש יראה בברור לא יבוא להעיד.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ז'

אב ובנו שראו את החדש, ילכו.

לא שמצטרפין זה עם זה, אלא שאם יפסל אחד מהן, יצטרף השני עם אחר.

רבי שמעון אומר, אב ובנו וכל הקרובין, כשרין לעדות החדש.

אמר רבי יוסי, מעשה בטוביה הרופא, שראה את החדש בירושלים, הוא ובנו ועבדו משחרר, וקבלו הכהנים אותו ואת בנו, ופסלו את עבדו.

וכשבאו לפני בית דין, קבלו אותו ואת עבדו, ופסלו את בנו.

הלימוד לעילוי נשמת הרב אהרון ליכנשטיין

אב ובנו שראו את תחילת החודש ילכו להעיד.

למרות שאסור להם, משום מה? מפני שאם למשל האבא יפסל יוכל הבן להעיד וכן להפך.

רבי שמעון אומר: אבא ובן וכל קרובי המשפחה כשרים להעיד על החודש.

רבי יוסי מספר מעשה על טוביה הרופא שהלך הוא והבן שלו ועבדו המשוחרר.

ובאו להעיד אצל הכהנים וקבלו אותו ואת בנו ולא נתנו לו להעיד עם עבדו המשוחרר, אבל שבאו להעיד לפני בית הדין קבלו אותו ואת עבדו המשוחרר ופסלו את בנו לעדות החודש.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ג'

על ששה חדשים השלוחין יוצאין, על ניסן  מפני הפסח, על אב מפני התענית, על אלול מפני ראש השנה, על תשרי מפני תקנת המועדות, על כסלו מפני חנכה, ועל אדר מפני הפורים.

וכשהיה בית המקדש קיים, יוצאין אף על אייר מפני פסח קטן.

בשישה חודשים השלוחים יוצאים מבית המקדש לבבל להודיע על החודש:
1. ניסן- מפני שבאותו חודש יש את הפסח.

2. אב- מפני שבאותו חודש יש את תשעה באב.

3. אלול- מפני ראש השנה.

4. תשרי- מפני יום כיפור, סוכות ושמחת תורה.

5. כסלו- מפני חנוכה.

6. אדר- מפני פורים.

7. שהיה בית המקדש קיים היו יוצאים גם על אייר מפני פסח קטן.

הלימוד לעילוי נשמת שמואל בן מרים.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה ב'

בארבעה פרקים העולם נדון, בפסח על התבואה, בעצרת על פרות האילן, בראש השנה  כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם.

ובחג  נדונין על המים.

בארבעה זמנים הקב"ה דן  כיצד זה יקרה אותו הדבר:

1. בפסח כמה תבואה יפיק השדה.

2. בעצרת (שבועות) כמה פירות יפיק האילן.

3. בראש השנה בודק כל בן אדם כמה חטא כמה עשה מצוות.

4. ובחג (סוכות) כמה מים היו באותה שנה.
הלימוד לעילוי נשמת שמואל בן מרים.

מסכת ראש השנה פרק א' משנה א'

ארבעה ראשי שנים הם.

באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים.

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.

רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי.

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.

באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.

בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו.

במשנה מופיעים ארבעה ראשי שנים:
1. ראש השנה למלכים ולרגלים.
מלכים- בשטרי החוב שידעו ממתי להתחיל לספור.
רגלים- ממתי מתחילים לספור את מצוות "בל תאחר".
2. ראש השנה מעשר בהמה- ממתי מתחילים לספור כל בהמה עשירית שנולדת לך (נותנים אותה למקדש).
3. ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות.
שנים- ספירת השנים למלכי אומות העולם.
שמיטין- תחילת שנת שמיטה.
ליובלות- תחילת היובל.
נטיעה- תחילת ספירת הערלה.
ירקות- ספירת הירק העשירי ונתינתו לבית המקדש.
4. ראש השנה לאילן- מעשר פירות.
הלימוד לעילוי נשמת שמואל בן מרים.