מי שראה את החדש ואינו יכול להלך, מוליכין אותו על החמור, אפלו במטה.
ואם צודה להם, לוקחין בידם מקלות.
ואם היתה דרך רחוקה, לוקחין בידם מזונות, שעל מהלך לילה ויום מחללין את השבת ויוצאין לעדות החדש, שנאמר: אלה מועדי יי אשר תקראו אותם במועדם.
הלימוד לעילוי נשמת הרב אהרון ליכנשטיין
ולרפואת צמח דוד בן צביה כזלה
אדם שראה את החודש והוא לא יכול ללכת להעיד, אז מוליכים אותו על חמור, ואפילו אפשר במיטה.
ואם הם מפחדים שיארבו להם שודדים בדרך לוקחים מקלות להתגונן, ואם הדרך הייתה רחוקה לוקחים אוכל לדרך, ואפילו הדרך אורכת כמה ימים מחללים את השבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה